פסק-דין בתיק ת"א 1530-09

1.         התובעת ילידת 26.2.50  נפגעה לטענתה בתאונת דרכים שארעה באוטובוס נהוג לכאורה ע"י הנתבע 1(להלן- הנתבע ) .

            הצדדים חלוקים בעניין נסיבות התאונה, זהות הנהג , האחריות וגובה הנזק בהעדר טענה לנכות.  לאור המחלוקת לגבי זהות הנהג צרפה התובעת את הנתבעת 3 לתביעתה.

נסיבות התאונה

2.         לגרסת התובעת יצאה ביום 16.11.06 סמוך לשעה 7.30 בבוקר לחגיגת בר המצווה של נכדה בנתיבות ואוטובוס שהועמד לצורך הסעת כ-50 אורחים אסף אותה יחד עם נכדה מחדרה. במהלך הנסיעה, עת ישבה התובעת באוטובוס, בלם נהג האוטובוס בפתאומיות והתובעת נפלה ממקום מושבה.

            כדבריה (בעמ' 11 ש' 22 לפר'):

"אני חושבת שזה היה קצת אחרי נתניה, לא זכור לי בדיוק, ואז ישבתי בקצה של הכסא, הנהג הסתובב ודיבר עם מישהו שישב לידו, פתאום חזר לכביש ונתן ברקס, ואז אני נפלתי אחורה. קיבלתי מכה בראש ובגב. המשפחה הרימו אותי, הרגיעו אותי, ולא רציתי לעשות מזה עניין בגלל שזה הנכד שלי, שהוא גם חולה סרטן וגם היתה לו חגיגת בר מצווה, אז לא רציתי להרוס את החגיגה, אז המשכנו בדרך. "

3.         עוד העידה התובעת כי נהג האוטובוס ראה את נפילתה ואת הקמתה ע"י הנוסעות האחרות לרבות אחיותיה. על פי מה שראתה היה רשום על האוטובוס "ערבה בנגב" לכן פנתה לחברה הנ"ל כדי לקבל פרטי הנהג אולם לא קיבלה מענה ולכן כשהגיעה למשטרה נקבה בשם זה. למיטב ידיעתה גם בוצע תשלום לחברה הנ"ל בעבור ההסעה.

זהות הנהג

4.         הנתבעים 1,2 הכחישו חבות ואחריות הגם שהודו כי אינם חולקים על כיסוי ביטוחי לרכב מאן מ.ר. 3703400 אשר בעל הפוליסה הוא גאנם עקאב ו/או מטיילי זמיר. כבר בישיבת קדם המשפט התייצב הנתבע 1 וטען כי לא נהג באוטובוס הנ"ל במועד הנטען. הוא אישר כי הוא נהג אמנם על אוטובוס מסוג מאן מ.ר. 3703400 וכי הוא מבצע דר"כ הסעות של בתי ספר ואף ביצע מספר נסיעות ביום הנטען כמועד התאונה, אולם אף לא אחת מהן לעיר נתיבות. לדבריו שייך האוטובוס לבני משפחתו קרי אביו ודודו בשם  עיקאב המתגוררים בישוב זמר אולם רק הוא עובד על האוטובוס הנ"ל. משפחתו מנהלת חברת הסעות בשם מטיילי זמיר ובעלת 5-6 אוטובוסים. 

            לנוכח גרסה זו ולאור טענת הנתבעת 3 כי על פי חקירה שבידה ביצע הנתבע את הנסיעה הנ"ל נחקר העד מחדש ועד נוסף בשם גאנם ראיד ששמו לכאורה מוזכר בתמליל החוקר.

            בחקירתו השניה אישר הנתבע כי הוא בעל רשיון נהיגה מאז שנת 2002 הכולל גם רשיון לנהיגה על אוטובוס. כמו כן  האוטובוס שתיאר על פי נ/4 נהוג על ידו ועליו רשום " מטיילי זמיר". הוא חזר על גרסתו הראשונה כי במועד התאונה לא ביצע נסיעה לנתיבות.לדבריו   החל לבצע נסיעות על פי סידור העבודה של אותו הבוקר ממצר ליאמה, אח"כ לערערה, בשעה 13.00 מיאמה חזרה למצר, בהמשך מיאמה לג'ת, אח"כ מיאמה לבקעה וממשגב ללהבות חביבה ולת"א. הפירוט הנ"ל ניתן בהסתמך על יומן עבודה שהוא רשם בעצמו. למעשה, בוצעה עבודתו על פי הזמנת המועצה האזורית מנשה ששכרה את שירותיה של חברת מטיילי זמיר. כן העיד כי הסידור היה ברובו קבוע אך פרטיו הסופיים היו נמסרים טלפונית ערב קודם. הוא אישר כי (בעמ' 23 לפר'):

                        "ת. כן . אני הייתי עובד על האוטו הזה.

ש. חוץ ממך נהג על אותו רכב במהלך הבוקר , אדם אחר?

ת. לא. האוטו הזה אני הייתי עובד עליו."

לכשנשאל הנתבע באם היה מבצע נסיעות פרטיות באוטובוס או של נוסעים שאינם תלמידים לא הצליח ליתן תשובה מלבד טענה להעדר זיכרון. כך גם לא זכר באם ביצע נסיעות אחרות שלא באוטובוס הנ"ל הגם שטען כי אינו זוכר שהחליף אוטובוס.

5.         חוקר הנתבעת 3 נדרש לחקור את נציג חברת אבנר ערבה  מר אבנר בר. לדבריו פנה אל נציג החברה שנקראה בזמנו "רגב אבנר ערבה" ושאל מי ביצע את הנסיעה נשוא התביעה. נציג החברה הצביע על נהג בשם ראיד ששהה אותה עת מחוץ למשרד ליד האוטובוסים. בהגיעו אליו שאל את הנהג אם זכורה לו הנסיעה הנ"ל וזה אישר בפניו הן את הנסיעה והן את האירוע כשהוא נקב גם במס' האוטובוס. הנהג הנ"ל הבהיר כי שמו הוא טארק נימר אך לא הציג בפניו את רישיון הנהיגה שלא היה בידו אלא הבטיחו כי יעשה כן ביום למחרת.

            כדבריו (בעמ' 14 ש' 31):

"במהלך חקירתו הוא מסר כי זכור לו שהתקשרו למשרד ימים ספורים אם אני לא טועה, במשרד של אבנר ערבה. הוא גם לא ידע להגיד באיזה סדרן. הוא אמר שמדובר אולי בסדרן עבודה דוד של חברת ערבה רגב. התקשרו להתלונן, התובעת או מי מטעמה, שהיא נפלה באוטובוס, אך הוא הכחיש שמישהי בכלל נפלה במהלך ההסעה. והוא זכר טוב את ההסעה הזו. הוא אמר שלא היה דבר כזה, ואם היה הוא היה אומר זאת. אבל הוא אמר שגם אז הוא הכחיש את מקרה אירוע הנפילה של הגברת. גם כשהתקשרו להתלונן על הנפילה בפני אותו סדרן הוא הכחיש את מקרה אירוע הנפילה. הוא אישר שהוא ביצע את הנסיעה בתאריך הזה ובקו הזה, אך לא היה מקרה אירוע נפילה. "

על פי דברי העד התרשם כי מדובר היה בנסיעה עצמאית של הנהג אולם לא יכול היה להעיד על כך בוודאות.